דף ראשי אודות גלריה סרטוני טבע טיולי צפרות וטבע מאמרים קישורים צור קשר English

עופות
צוללנים עד סולות
חסידאיים
אוזאיים
דורסי יום
חוגלות חובות רליות ועגוריים
חופמאים
חמסנים שחפים ושחפיות
קטות יונים וקוקיות
ינשופים תחמסים וסיסים
שלדגים שרקרקים ונקרים
ציפורי שיר

יונקים
אוכלי חרקים
ארנבאים
מכרסמים
טורפים
שפנאים
מפריטי פרסה
מכפילי פרסה

זוחלים
לטאות
צבים
נחשים


        עופות
ציפורי ישראל


בזכות מיקומה של ישראל במפגש בין אפריקה, אסיה ואירופה יש בה מיני חי וצומח המייצגים את שלוש היבשות. כך, למשל, ניתן לצפות בה בלבן החזה והפרנקולין השחור שמוצאם מאסיה, לצד מינים כמו חמריה שחורה וסיקסק אפריקאים והפצחן הנודד לכאן מאירופה.
מגוון רב של בתי גידול תורם אף הוא לעושר מיני הציפורים בישראל: חופי הים התיכון והאדום, נחלים, מקורות מים טבעיים ומעשה ידי אדם,שדות חקלאיים מעובדים, מטעי פירות,יערות אורנים נטועים, חורש ים תיכוני, ואדיות עמוקים וקניונים, מישורים חוליים ומכוסי אבנים,ערבות עשבוניות, סוואנת שיטים,מדבריות מצוקיים, מדבריות חוליים וספר מדבר. בכל בית גידול כזה יש ציפורים שמותאמות לחיות דווקא בו, בהתאם לתנאי השטח והמזון אותו הוא מציע. יש כמובן ציפורים המאמצות כמה בתי גידול שונים, ואילו בעונות הנדידה נצפים מינים רבים גם מחוץ לבית גידולם הרגיל.
בישראל נצפו עד היום כ-540 מיני ציפורים. חלקם תושבי קבע, חלקם נודדים, חורפים מקייצים ומזדמנים. חלק ממיני עופות הבר בישראל מצוי בכמה קטגוריות במקביל. כך, למשל, ידוע שלאנפת הלילה יש בישראל גרעין של אוכלוסייה יציבה, אך לצדו מתארחות גם אוכלוסיה מקייצת, חורפת ונודדת.


מינים דוגרים
למעלה מ-200 מיני ציפורים דוגרים בישראל. כ-175 מהם דוגרים מדי שנה, והיתר דווחו רק לעיתים רחוקות ולא באופן סדיר, כמו, למשל, קנית בצרה הנדירה שנצפתה בעמק החולה.
מתוך אוכלוסיית הדוגרים, רק 57 מינים הם מינים יציבים, כמו דרור הבית למשל. השאר הם מינים מקייצים כמו סלעית הקיץ.
עונת הקינון מתחילה כבר בינואר, אז מתחיל האוח לקנן וסבכי הקוצים חוזר מאפריקה. אחרוני הדוגרים הם בז העצים והבז השחור. מינים אלו, הניזונים מציפורים וחרקים מעופפים, מכוונים את זמן גידול הגוזלים לנדידת הסתיו, כך שיוכלו להאכיל את צאצאיהם בשפע ציפורי השיר החולפות באיזור.
כמעט כל המינים הדוגרים המקייצים בישראל מגיעים לכאן מאפריקה. יוצא הדופן הוא הגבתון שחור הראש הנודד לארץ מהודו.


מינים חורפים
216 מינים חורפים מגיעים לישראל בסתיו ועוזבים באביב. הם נודדים לכאן מאירופה ומאסיה. חלקם, כמו העגור האפור והזרזיר, מעבירים את החורף בלהקות עצומות. רבים מאוכלי הזרעים חורפים בישראל בלהקות מעורבות, בהן מינים שונים של פרושים, גבתונים ועפרונים. אחרים חורפים ביחידות (כמו עלווית החורף והשעיר המשורטט) או בזוגות (כמו הדוחל שחור הגרון), ואף שומרים על טריטוריה.
מגוון העופות הדורסים החורפים בישראל רב. בביקור חורף בארץ ניתן לעתים לצפות ביותר מ-20 מיני דורסים. גופי מים טבעיים ומלאכותיים כמו בריכות דגים, בריכות מלח ומאגרי ביוב מושכים המוני ברווזים וחופמאים, הנהנים משפע המזון והתנאים הנוחים.


מינים נודדים
ישראל היא ארץ של נדידה, תופעה שכבר בימי התנ"ך הבחינו בה אבותינו. לא במקרה התיעוד הראשון בהיסטוריה האנושית של נדידת הציפורים היה בתנ"ך, כאשר הנביא ירמיהו תיאר את החסידות, התורים, העגורים והסיסים החולפים בשמי ישראל: "גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסיס ועגור ידעו את עת בואנה" (ירמיהו, ח', ז').
283 מיני ציפורים דווחו כנודדים מעל ישראל (כאשר חלקן נשאר גם לקיץ או לחורף נדידת הציפורים בשמי הארץ היא מחזה מרהיב: למעלה מ-500 מיליון עופות עושים את דרכם מאירופה ואסיה לאפריקה בסתיו ומאפריקה חזרה באביב.
נדידת הסתיו מתחילה בערך באמצע יוני, אז מגיעים לישראל ראשוני החופמאים, ונגמרת באמצע דצמבר. שיא נדידת הסתיו הוא מאמצע אוגוסט עד אמצע נובמבר. נדידת האביב מתחילה כבר באמצע דצמבר כאשר נצפים כאן ראשוני סבכי הקוצים והקוקיות המצויצות בדרכם צפונה, ונגמרת באמצע יוני. שיא נדידת האביב הוא מתחילת מרץ עד אמצע מאי. כך שלמעשה אפשר לומר שישראל היא מדינה של נדידה בלי הפסקה, כל ימות השנה. הסיבה לרצף הנדידה הבלתי פוסק הזה היא שציר הנדידה העובר בישראל מנקז אליו ציפורים מאיזור ענק ומגוון מאוד מבחינה אקלימית, המצוי בין סיביר למערב אירופה.
נהוג להבחין בין שני דפוסי נדידה: נדידה אקטיבית, בה הציפור חותרת בכנפיה, ונדידה פסיבית, בדאיה, המאפיינת עופות דורסים, אבל גם חסידות ושקנאים. מינים מסויימים, כמו עגור אפור ודיה שחורה משלבים את שני סוגי המעוף. ציפורי שיר ועופות אחרים המבצעים נדידה אקטיבית, יעדיפו לרוב לבצע את עיקר הנדידה בשעות הלילה, ולנצל את שעות האור למנוחה ולאיסוף מזון. העופות הגדולים יותר, הנודדים בדאייה, נישאים על זרמי אוויר חם (תרמיקות), ואלה קיימים רק בשעות היום. החיפוש אחר תרמיקות מוביל את העופות הדואים לשני צירי נדידה עיקריים, מעין אוטוסטרדות שמימיות מעל ישראל. כך, למשל, השקנאי הלבן ועיט החורש נצפים בעיקר בציר המערבי (הנמתח מ... ל...) ואילו איית הצרעים מעדיפה באביב את הציר המזרחי, העובר בקו השבר הסורי אפריקני.


מינים מזדמנים
יותר מ-130 מיני עופות שנצפו בישראל מוגדרים כעופות מזדמנים. אלה מגיעים הנה רק לעתים נדירות, שכן היא לא נמצאת על מסלול הנדידה הקבוע שלהן. חלק מהציפורים האלה הגיעו מאסיה (קיווית אדומת משקפיים, חוורנית אפורה), חלקם מאפריקה (ברווז הכף), חלקם מאירופה (מרגון גדול), וחלקם אפילו מאמריקה (שחף אפור זנב, ביצנית צהובת רגל, חופזי אמריקאי). ישראל היא מגנט לציפורים מזדמנות הן בשל מיקומה היחודי בצומת שלוש היבשות, על ציר נדידה מרכזי של רבות מציפורי אירופה, אסיה ואפריקה, והן בשל הגישה לחופי הים התיכון וים סוף, שבהם נצפו רבים מהמזדמנים.



בדפי הציפורים שלפניכם מופיעים צילומי ציפורי ארץ ישראל, ולצדם הסבר שנועד להסביר לצפר המתכנן את סיורו היכן ומתי הוא עשוי לפגוש בכל אחד מהמינים. במאגר נאספו עד כה צילומיהם של 352 מיני ציפורים. אם ברשותכם צילומים של מינים נוספים, שצולמו בטבע בישראל ועדיין אינם במאגר הממוחשב, נשמח לקבלם ולפרסמם כאן.כל התמונות והתכנים באתר מוגנים בחוק זכויות היוצרים ושימוש בהם אסור ללא אישור בכתב מהצלמים והכותבים.

צפייה נעימה,
ליאור כסלו


 
 
     צוללנים עד סולות  (10)
     חסידאיים  (18)
     אוזאיים  (21)
     דורסי יום   (40)
     חוגלות חובות רליות ועגוריים  (16)
     חופמאים  (55)
     חמסנים שחפים ושחפיות  (24)
     קטות יונים וקוקיות  (13)
     ינשופים תחמסים וסיסים  (17)
     שלדגים שרקרקים ונקרים  (12)
     ציפורי שיר  (166)
© כל הזכויות שמורות. אין להשתמש בתמונות או טקסטים מאתר זה לצרכים מסחריים, לאתרי אינטרנט, בחוברות או ספרים, למודעות או פרסומים ללא אישור בכתב ממנהלי האתר.